לפני שלמדתי CTG... הייתי מאבחנת ילדים על פי אבחונים סטנדרטיים וגם מעט מתרשמת מיכולות שפתיות מעבר לאבחון. כאשר התגלה פער בין התפקודים באבחון הפורמאלי לבין השיח החופשי הייתי מציינת זאת באבחון כנקודה למחשבה, לעיתים גם מציינת שיש גורמים נוספים מעבר ליכולות שפתיות שמשפיעים על תפקוד הילדה ביום יום.

היום... אני משתמשת באבחונים פורמאליים, משלבת גם משחקים, מסתכלת על יכולות תקשורתיות ופרגמאטיות, שמה לב ליכולות של הילד בחיים האמיתיים ומשווה זאת לתוצאות הפורמאליות. אני מבינה שה"שימוש בשפה" הוא חלק עיקרי של השפה ומתבטא בעיקר בפרגמאטיקה, שמושפע מאלמנטים שונים אותם למדתי לזהות בשיטת CTG.

כאשר אני מגלה את הפער בין התפקודים באבחון הפורמאלי ובשיח החופשי אני גם יודעת לזהות איזה אלמנטים חסרים לילד ומצליחה לתכנן תוכנית טיפולית שתעזור לילד ללמוד להשתמש בשפה ותקשורת בחיי היום בצורה המיטבית על מנת להצליח בחיים. מאז שהתחלתי ללמוד הטיפולים שלי טובים יותר, היוזמה של הילדים והפרגונים של ההורים. שמחה כל כך על הבחירה שלי להצטרף לקורס השנתי!

שרה בלזם, קלינאית תקשורת


הקורס של עדנה CTG פרץ לי דרך בעבודה עם ילדים וגם עם מבוגרים. קודם כל, אפשר להגדיר את זה כיציאה מהקופסה, יציאה מכל המושגים שאנו רגילים אליהם. למשל ניקח ילד עם קשיי חברה, עם קשיי התנהגות שבדרך כלל היינו שולחים לטיפול רגשי. פה למדנו לעשות רגע חושבים ולהמשיך משם לצעד הבא: מה מקור הבעיה? הרבה פעמים נמצא שמקור הבעיה היא דווקא שפתית. אז מי יכול לעזור לילד הזה אם לא אנחנו?למדנו ותרגלנו כמובן איך למצוא את הבעיה ואיך לעזור לו בשיטה הטובה ביותר. או ההפך, אנו רואים ילד עם קשיי שפה מסוימים. נשאל את עצמינו איך זה משליך על ההתנהגות שלו בחברה שאחראית על התפתחותו הכללית, ולא רק לימודית? יצאנו מהקופסה, הבנו את הנקודה שתוכל לעזור באמת לילד ולא להישאר רק בתוך המעטה הכללי שנקרא "שפה" שבו אנו מתחבאים, אבל באמת לא יודעים לנצל אותו כראוי.

עכשיו נגיע לאיך נעזור לילד אחרי שמצאנו את המקור לקושי, וידענו במה זה יכשיל אותו. (כל הזמן עם הראש הפתוח וההסתכלות על טובת הילד והעתיד שלו). דרך המשחקים הצלחנו לחדור לליבם של הילדים, לרכוש את אמונם ולתת להם הרגשה של מקום בטוח בו הם לא מרגישים מאוימים. מאותו עומק אנו מצליחים לשנות אותם, בצורה הכי יעילה וחודרנית. הגענו ואנו מגיעים לתוצאות נפלאות שלא חלמנו עליהם, גם לגבי התקדמותם וגם לגבי צורת ההבנה של ההורים לבעיה שמאפשרת להם להמשיך ביתר הבנה ובהירות איך לעזור לילדיהם.

נועה קפלן, קלינאית תקשורת






















 
בשיטת CTG למדתי כי אין לי מה לחשוש מחוסר וודאות מהתחום האפור שנקרא פרגמטיקה. כמה קלינאיות מטפלות בתחום הפרגמאטיקה?? אנו מעדיפות לרוב לעבוד על תחביר וסמנטיקה וכו', אותם אנו מכירות כ"שפתיים טהורים" וכן ניתן לתרגל אותם במסגרת טיפולית של אחד על אחד. מקובל לחשוב כי עבור כישורים פרגמטיים אנו נדרשים למסגרת קבוצתית, וקשה יותר לדמות את השיח היומיומי בתוך חדר הטיפולים. בשיטת CTG למדתי כי הדבר בדיוק הפוך - על ידי השימוש היצירתי במשחקים, השיח בחדר לרוב מדמה את החיים האמיתיים, ובכלים הייחודיים של CTG אני מצליחה לעבוד על תחומים שונים של הפרגמטיקה וכישורים חברתיים בו זמנית שאני עובדת על שאר תחומי השפה באופן הממוקד ביותר. נשמע מסובך?? גם לי! אך אחרי הקורס עומק לומדים לנהל את כל המערך המורכב בצורה מדויקת, יעילה והכי חשוב כיפית למטופל וגם למטפלת.
 
CTG עבורי היא דבר ראשון שיטת הנחיית הורים לשיפור התקשורת בין בני משפחתי. יכולה להעיד מניסיון אישי כי ההתקדמות משמעותית אצל כל אחד מבני המשפחה מהפעוטות, לילדים, למתבגרים ולמבוגרים, כאשר חלקם עם יכולות שפתיות תקינות ולחלקן קשיי שפה ברמות שונות. החלקים הבולטים שגורמים להצלחת השיטה לפי דעתי הינם הקלות ליישום בשטח, האווירה החיובית שהיא מעודדת ובעיקר הכיף!

אנונימית, קלינאית תקשורת